<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ע'</h1>
<h2>דף ל:</h2>
האוכל מגבינות של גוים או חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו מכין מכת מרדות. וכתב הר"י מקורביל ז"ל מ"מ מניחין אותן בחותם כל דהו בבית הגוי דלא טרח ומזייף ע"כ. והרשב"א ז"ל כתב שמפתח אחד אינו עולה לחותם אחד. וכתב עוד האומר לחשוד לאכול גבינה של גוים עשה לי תבשיל מגבינה כשרה או קח לי גבינה מן היהודים הבדוקין שאין להאמינו אם לא כשאמר קח לי מישראל פלוני אבל אם אמר לו כן נאמן דמרתת שלא יתפש כגנב וכן אם אמר לו קח לי מאיש פלוני והלך ואמר לא מצאתיו אבל לקחתי מאיש אחר שהוא נאמן אינו נאמן. עוד כתב ז"ל בתשובה שאפילו בשבועה אינו נאמן על אותו דבר עד שיקבל חברות בפני שלשה כדתניא הבא לקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה ואם איתא ישבע בפני שנים ונאמן אלא רואין אותו כמשומד גמור לאותו דבר ואינו נאמן ואפילו בשבועה ע"כ. וכן אם הביא לו מתנה בשם אחד מן הבדוקין אצלו אוכל ואינו חושש דכיון דקיימא לן דאינו מחליף למאי ניחוש ליה בד"א במי שאינו חשוד על הגזל אבל אם חשוד על הגזל לא יאכל שמא החליף עכ"ל.
